The Eulogy by Prof. Paul Feigin
May 21, 2018
לאשתו של ולרי, טינה כפי שוולרי היה קורא לך, לבנו שוולרי תמיד היה גאה לספר על הישגיך, לעמיתים שעבדו אתו במשך שנים רבות במעבדה לסטטיסטיקה ובמעבדה להנדסת שירות בטכניון, ולעצמי … כואב לנו מאוד על לכתו של וולרי ובפתאומיות כזו.
בין ההחלטות המקצועיות שלי, אחת החשובות ביותר הייתה לקבל את ולרי לעבודה במעבדה לסטטיסטיקה, בהתחלה לתקופת ניסיון. הוא בא אלי בשנות החמישים לחייו, הראה לי ספר שחיבר בסטטיסטיקה רב משתנית (ברוסית), וביקש לקבל עבודה במעבדה. בזמן הזה היו הרבה אנשי מקצוע וגם סטודנטים מברית המועצות (לשעבר) שהתעניינו בעבודה או בלימודים בטכניון. לא כולם היו מתאימים. המעבדה הייתה בפיתוח, וחשבתי שכדאי לנסות את ולרי. אחרי שהוא ביצע את המשימה הראשונה, באפס זמן ובשיטה הרבה יותר חכמה מאשר הדרך בה אני הייתי עושה זאת, הבנתי שוולרי יהווה נכס מיוחד לפיתוח המעבדה לסטטיסטיקה. דרך אגב, המשימה הראשונה הייתה בנושא של תורים – נושא שוולרי המשיך בו לרוב הקריירה שלו בטכניון.
תנו לי לצטט את המילים של פרופ’ איילה כהן, שותפי לניהול המעבדה לסטטיסטיקה:
ולרי היה חלק מהעלייה הרוסית שהעשירה אותנו כאשר הצטרפה לישראל. היה צנוע למרות היותו מבריק בכישרונו. הוא הקדיש את רוב זמנו בעבודה שאותה אהב. תמיד נתן תחושה של נעימות. אני שותפה לתחושת הצער העמוק ובכך מבטאת את התחושה של כל צוות המעבדה לסטטיסטיקה.
מה שהדהים אותי זה היה הנכונות והיכולת של ולרי ללמוד נושאים חדשים, בחזית הידע והטכנולוגיה, לבד – אם זה היה האלגוריתם של ויטרבי, השימוש ב-microsoft.net, שפת תכנות חדשה, אלגוריתמים גנטיים, או מיפוי ואינטרפולציה תלת ממדית באמצעות טסלציות של משולשים. בנושא האחרון, הוא עבד מספר שנים בביוסנס (עכשיו Biosense Webster) ותרם רבות לפיתוח המוצר שלהם למיפוי הפרעות בלב. חברת המשך באותו נושא נקראת EPD–MEDICAL שגם היא משתמשת באלגוריתמים דומים. כך שההשפעה של העבודה של ולרי מתרחבת בתחום הרפואה.
אני זוכר את ולרי כאיש חושב. כששאלתי אותו בימים הראשונים מדוע הוא מעשן כל כך הרבה – הוא השיב שזה הזמן בו הוא הכי פורה כי זה הזמן בו הוא חושב. תמיד נהניתי לדבר אתו, וזה מה שיהיה לי חסר.
ולרי הקים תשתיות שישרתו אותנו, את הטכניון, את התעשייה ואת החברה לשנים רבות – ואני בטוח שכולנו נמשיך להפעיל ולתחזק אותן תשתיות כדי לכבד את זכרונו ואת תרומתו הרבה.
מה שיכול לנחם את המתאבלים, אלה הזיכרונות הטובים שהתברכנו בהם, של ולרי כבעל, כאב, כחבר וכעמית לעבודה. אני מודה שזכיתי להיות בין אלו שהכירו את ולרי.
ואני מאחל לוולרי מנוחת שלום. יהיה זכרו ברוך.